למידה לאורך החיים והחברה הלומדת

על סמך:
Peter Schuetze, "Lifelong learning and the learning
Society: from Concept to Policy to Practice?"/ in: Lesley Doyle, David
Adams, John Tibbitt, Peter Welsh (eds.), Building Stronger Communities:Connecting research, Policy and Practice, Niace, 2008
הלמידה לאורך החיים נעשתה למונח קבוע בשיח המדיניות המודרני, כאשר מודגשת החיונית של הלמידה הזאת ויעילותה עבור הלומד עצמו והחברה. היא נחשבת כבסיס להתקדמות בעולם העבודה ולפיתוח אזרחות פעילה יותר, להשגת לכידות חברתית וצדק חברתי. המונח של הלמידה לאורך החיים מושתת על שלושת העקרונות הבסיסיים:
- הלמידה נמשכת כל החיים. הכוונה לא רק ללמידה המצטברת מניסיון חיי היום יום אלא ללמידה מאורגנת
שמתרחשת בהקשרים פורמאליים ולא-פורמאליים. חוקרים מדגישים את החשיבות הקריטית של החינוך למבוגרים בגיל הצעיר עבור פיתוח מיומנויות ומוטיבציה להמשך הלמידה לאורך החיים.
- הלמידה כוללת מגוון רחב של צורות. למידה לאורך החיים חייבת להתרחש לא רק בבתי ספר, אוניברסיטאות, מכללות ומוסדות להסמכה ולהכשרה אלא במגוון רחב של צורות ובמקומות שונים, רבים מהם – מחוץ למערכת החינוך הפורמאלית. פיתוח הלמידה לאורך החיים דורש פיתוח צורות ההערכה והכרה בידע שנרכש מחוץ למערכת החינוך הפורמאלית. יש לזכור כי גישה זאת לעתים נתפשת כמאיימת על ההיררכיה הקיימת במערכת החינוך ועל הסיווג המסורתי של צורות ידע שונות כפי שהוא קיים בחברה. יש לפתח מנגנון הערכה של מיומנויות וידע ולא של הסמכות פורמאליות.
- שינוי בפרספקטיבה: מיקוד לא בשירותי החינוך ומוסדות החינוך אלא בלומד וצרכיו. מזה נובע כי:
-יש להימנע מתוכניות חובה וקוריקולום קבוע ולבנות תוכניות גמישות על בסיס הבחירה על ידי הלומד
-הענקת יכולת בחירה פורמאלית אינה מספיקה, יש להעצים את הלומד על מנת שיוכל לקבל החלטות משמעותיות ולפעול בהתאם לאורך החיים.
-יש לפתח מוטיבציה ויכולת למידה כאמצעיים חיוניים עבור הבחירה.
ניתן להצביע על מספר הדגמים הבסיסיים של הלמידה לאורך החיים (יש לזכור כי מדובר בדגמים תאורטיים; בפועל לעתים קרובות קיים מכלול של מספר דגמים או צורות היברדיות):
- הדגם המשחרר/הצדק החברתי: דגם זה שם לו מטרה להגיע לשוויון ההזדמנויות לאורך החיים בחברה הדמוקרטית
- דגם תרבותי: הלימידה לאורך החיים מכוונת ליישום עצמי
- דגם של החברה הפתוחה.הלמידה לאורך החיים נתפשת כמערכת הלמידה שמתאימה עבור ארצות מפותחות, רב-תרבותיות ודמוקרטיות.
- דגם של ההון האנושי. במרכז הלימידה לאורך החיים נמצא פיתוח מיומנויות הנדרשות בשוק העבודה והכשרת כוח העבודה, בהתאם לצרכי הכלכלה והמעסיקים.
יש לציין כי דגם ההון האנושי הוא הדגם המוביל היום (כאשר בשנות ה-70גישה רחבה יותר ויותר מכוונת להשגת הצדק החברתי הייתה התפישה הדומיננטית). בניגוד לגישה המסורתית הרואה הכשרה מקצועית כאחריותבלעדית של התעשייה, דגם זה מטיל על העובדים את האחריות על הקניית מיומנויות והסמכות שיגבירו את יכולתם להיקלט בשוק העבודה ולבנות קריירה.
המחקרים מציעים את החלוקה הבאה של חברות הידע: חלוקה זאת מסייעת לראות גם את השוני בתפישה של הלימידה לאורך החיים
- הדגם הניאו – ליבראלי ששולט בארצות הברית, אוסטרליה, אירלנד ובריטניה. דגם זה של ידע מתאפיין בתפיסה של הלמידה לאורך החיים כהון אנושי. מערכת הלמידה לאורך החיים, אומנם מקבלת מימון מהמדינה, אך מכוונת לשוק החופשי.
- דגם הכלכלה החברתית של שוק חופשי (social market economy):
גרמניה וצרפת;
- דגם של הארצות נורדיות משלב תחרותיות כלכלית ולכידות חברתית, תוך כדי הדגשת שוויון חינוכי
וחלוקה שווה יותר של הזדמנויות החיים. כאן הגישה ללמידה לאורך החיים קרובה יותר לדגם של הצדק החברתי.
מה הם הדרישות הארגוניות עבור פיתוח המערכת של הלמידה לאורך החיים? הדרישה המרכזית למערכת כזאת היא גמישות ויכולת העברת הידע בין קונטקסטים שונים. לשם כך פותחו מנגנונים שונים של הסמכה והכרת הידע שנרכש מחוץ למערכת הפורמאלית; יחד עם זאת, בתחום הזה עדיין יש הרבה מה לעשות כמו כן, חשוב להגיע לתיאום בין תוכניות ומוסדות שונים. מערכת למידה לאורך החיים חייבת להיות מקיפה ולדעת להתייחס להקשרים לא פורמאליים רבים בהם מתרחשת הלמידה. המערכת צריכה לתת הדרכה וייעוץ ללומד על מנת לאפשר לו לקבל מידע רלוונטי ולעשות בחירה מושכלת.
הלמידה לאורך החיים נעשתה למונח קבוע בשיח המדיניות המודרני, כאשר מודגשת החיונית של הלמידה הזאת ויעילותה עבור הלומד עצמו והחברה. היא נחשבת כבסיס להתקדמות בעולם העבודה ולפיתוח אזרחות פעילה יותר, להשגת לכידות חברתית וצדק חברתי. המונח של הלמידה לאורך החיים מושתת על שלושת העקרונות הבסיסיים:
- הלמידה נמשכת כל החיים. הכוונה לא רק ללמידה המצטברת מניסיון חיי היום יום אלא ללמידה מאורגנת
שמתרחשת בהקשרים פורמאליים ולא-פורמאליים. חוקרים מדגישים את החשיבות הקריטית של החינוך למבוגרים בגיל הצעיר עבור פיתוח מיומנויות ומוטיבציה להמשך הלמידה לאורך החיים.
- הלמידה כוללת מגוון רחב של צורות. למידה לאורך החיים חייבת להתרחש לא רק בבתי ספר, אוניברסיטאות, מכללות ומוסדות להסמכה ולהכשרה אלא במגוון רחב של צורות ובמקומות שונים, רבים מהם – מחוץ למערכת החינוך הפורמאלית. פיתוח הלמידה לאורך החיים דורש פיתוח צורות ההערכה והכרה בידע שנרכש מחוץ למערכת החינוך הפורמאלית. יש לזכור כי גישה זאת לעתים נתפשת כמאיימת על ההיררכיה הקיימת במערכת החינוך ועל הסיווג המסורתי של צורות ידע שונות כפי שהוא קיים בחברה. יש לפתח מנגנון הערכה של מיומנויות וידע ולא של הסמכות פורמאליות.
- שינוי בפרספקטיבה: מיקוד לא בשירותי החינוך ומוסדות החינוך אלא בלומד וצרכיו. מזה נובע כי:
-יש להימנע מתוכניות חובה וקוריקולום קבוע ולבנות תוכניות גמישות על בסיס הבחירה על ידי הלומד
-הענקת יכולת בחירה פורמאלית אינה מספיקה, יש להעצים את הלומד על מנת שיוכל לקבל החלטות משמעותיות ולפעול בהתאם לאורך החיים.
-יש לפתח מוטיבציה ויכולת למידה כאמצעיים חיוניים עבור הבחירה.
ניתן להצביע על מספר הדגמים הבסיסיים של הלמידה לאורך החיים (יש לזכור כי מדובר בדגמים תאורטיים; בפועל לעתים קרובות קיים מכלול של מספר דגמים או צורות היברדיות):
- הדגם המשחרר/הצדק החברתי: דגם זה שם לו מטרה להגיע לשוויון ההזדמנויות לאורך החיים בחברה הדמוקרטית
- דגם תרבותי: הלימידה לאורך החיים מכוונת ליישום עצמי
- דגם של החברה הפתוחה.הלמידה לאורך החיים נתפשת כמערכת הלמידה שמתאימה עבור ארצות מפותחות, רב-תרבותיות ודמוקרטיות.
- דגם של ההון האנושי. במרכז הלימידה לאורך החיים נמצא פיתוח מיומנויות הנדרשות בשוק העבודה והכשרת כוח העבודה, בהתאם לצרכי הכלכלה והמעסיקים.
יש לציין כי דגם ההון האנושי הוא הדגם המוביל היום (כאשר בשנות ה-70גישה רחבה יותר ויותר מכוונת להשגת הצדק החברתי הייתה התפישה הדומיננטית). בניגוד לגישה המסורתית הרואה הכשרה מקצועית כאחריותבלעדית של התעשייה, דגם זה מטיל על העובדים את האחריות על הקניית מיומנויות והסמכות שיגבירו את יכולתם להיקלט בשוק העבודה ולבנות קריירה.
המחקרים מציעים את החלוקה הבאה של חברות הידע: חלוקה זאת מסייעת לראות גם את השוני בתפישה של הלימידה לאורך החיים
- הדגם הניאו – ליבראלי ששולט בארצות הברית, אוסטרליה, אירלנד ובריטניה. דגם זה של ידע מתאפיין בתפיסה של הלמידה לאורך החיים כהון אנושי. מערכת הלמידה לאורך החיים, אומנם מקבלת מימון מהמדינה, אך מכוונת לשוק החופשי.
- דגם הכלכלה החברתית של שוק חופשי (social market economy):
גרמניה וצרפת;
- דגם של הארצות נורדיות משלב תחרותיות כלכלית ולכידות חברתית, תוך כדי הדגשת שוויון חינוכי
וחלוקה שווה יותר של הזדמנויות החיים. כאן הגישה ללמידה לאורך החיים קרובה יותר לדגם של הצדק החברתי.
מה הם הדרישות הארגוניות עבור פיתוח המערכת של הלמידה לאורך החיים? הדרישה המרכזית למערכת כזאת היא גמישות ויכולת העברת הידע בין קונטקסטים שונים. לשם כך פותחו מנגנונים שונים של הסמכה והכרת הידע שנרכש מחוץ למערכת הפורמאלית; יחד עם זאת, בתחום הזה עדיין יש הרבה מה לעשות כמו כן, חשוב להגיע לתיאום בין תוכניות ומוסדות שונים. מערכת למידה לאורך החיים חייבת להיות מקיפה ולדעת להתייחס להקשרים לא פורמאליים רבים בהם מתרחשת הלמידה. המערכת צריכה לתת הדרכה וייעוץ ללומד על מנת לאפשר לו לקבל מידע רלוונטי ולעשות בחירה מושכלת.