מאמר שכתב ד''ר דן מרגלית על ישראל גורלניק ז''ל

את ישראל הכרתי לראשונה לפני למעלה משני עשורים. הפגישה נתקיימה בלשכת השר, ישראל ממלא תפקיד בכיר בהנהלת המשרד ואנו עוסקים ברעיון של שילוב צעירים משוחררי צבא במעגל העבודה.
פעם נוספת פגשתיו בעת שהותי בשליחות בארה'ב ,נפגשנו והתווינו קוים להחזרתם של ישראלים שירדו מהארץ , ושילובם במעגל העבודה בישראל .
לפני שנים ספורות נפגשנו שוב במסגרת ההתאגדות לחנוך מבוגרים, ושמחתי על כך שישראל נבחר לשמש כיו'ר לא הכרתי את ההתאגדות , אך הכרתי את האיש ופועלו . מאז שהצטרפתי למעגל הפעילות
והאירועים שקיימנו זכורות במיוחד הפגישות, שקיימנו במשכן הכנסת , לזירוז תהליך
החקיקה של חוק חינוך המבוגרים . היה זה ישראל שהסתובב במשכן, בעוד שחברי כנסת רבים בהווה ובעבר ממהרים לקראתו טופחים על כתפו ,שואלים לשלומו ומחליפים זיכרונות מהשרות בפלמ"ח ועד לשרותהמדינה היו שם שהתחבקו אתו מסיעות הימין והשמאל, דתיים וחילוניים ותיקים וצעירים , וכולם מלאי הערכה .
אני זוכר פגישה משותפת עם בכירי האוצר כאשר אותם בכירים, כך הסתבר, היו בעבר חניכיו של ישראל בשרות המדינה. היתה זו שעתה היפה של ההתאגדות, כאשר סיפר ישראל שהוא עומד בראשה.
לא אשכח את היום בו פנה אלי ישראל, ובפגישה אישית בישר לי כי מצבו הבריאותי התדרדר והוא חיי יהיה לעבור סדרת טיפולים ממושכת , על כן ביקש ממני להחליפו זמנית עד להחלמתו . בקשתו החמיאה לי מאד , אך ביקשתי ממנו שהות למחשבה. עוד באותו הלילה הודעתי כי הדבר אינו בא כלל בחשבון . נעליו, כך טענתי בפניו, גדולות עלי . הוא חייב להמשיך בתפקידו כיו'ר , ואני אסייע כמיטב יכולתי .
.חשבתי גם לתומי כי אסור לישראל , במצבו הקשה, להתפרק מכל תפקידיו. ההתאגדות זקוקה לו, אך גם הוא זקוק לפעילות ברגעיו הקשים . שמחתי מאד על כך ששוכנע ,וכך מצאתי את עצמי מעורב יותר ויותר בעשייה במשותף עם נחמה ונחשון וחברים נוספים . חשנו כי קבלנו כפיקדון זמני את ניהול ההתאגדות , עד להחלמתו של ישראל
קורס הכשרת מרצים למבוגרים הראשון, שנתקיים בשיתוף האגף לחנוך מבוגרים , אשר היה פרי יוזמתה של ההתאגדות, עבר ללא ביקורו של ישראל שהלך ונחלש. אני מצאתי את עצמי יחד עם חיים מרכז הקורס וקבוצת חברים מבקר בביתו ובבתי החולים מנהלים עימו שיחות דווח על מנת להשאירו בתמונה. גם ממיטת חוליו וברגעיו הקשים עודד ישראל את הפעילות , ידע להודות לשאול שאלות , ולצפות לתשובות.
כנס רב משתתפים שתוכנן, ראשיתו ליד מיטת חוליו של ישראל , כאשר אנו דנים במעורבותה של ההתאגדות במוראל הלאומי של חברה תחת טרור . גם כאן השתעשענו במחשבה כי ישראל יפתח את הכנס המיועד, אך ככל שנקף הזמן כך חשנו מיותמים. הוברר לנו לצערנו כי ישראל שוב לא יחזור
ישראל נסתלק מאתנו ,אך משנתו ותפישותיו, החשיבה המשולבת ההומניסטית , האוניברסלית
והיהודית הדמוקרטיה וחופש הבחירה ,כבוד האדם וחירותו, ימשיכו להיות חרוטים על דגלה של ההתאגדות בעתיד. יהיה זכרו ברוך.
ד"ר דן מרגלית