פרוייקטים

סדנא לניהול תקציב וצריכה נבונה - "עצמאים בשטח" במסגרת שיתוף פעולה בין ההתאגדות ואגף הרווחה בעיריית לוד

במסגרת שיתוף פעולה בין ההתאגדות ועיריית לוד, התקיימה סדנא לנשים ערביות בלוד, נושא תכנון וניהול תקציב המשפחה. במטרה להקנות למשתתפים ידע, כלים ודרכים לתכנון ניהול ומעקב אחר התקציב המשפחתי, בחינת אפשרויות לחיסכון, דפוסי צריכה במשפחה, וקבלת החלטות לגבי צריכה נכונה.
משפחות כיום, מתקשות לתכנן ולנהל את התקציב המשפחתי ונקלעות לקשיים כלכליים. חלק מן הבעיה ניתנת לפתרון בתכנון נכון, בצריכה נבונה וכן ברכישת ידע על דרכי התנהלות נכונות של תקציב משק הבית וניצולו בצורה יעילה. הבעיה קשה יותר בחברה הערבית עקב חסם השפה, והעדר ידע בתחום מיצוי הזכויות.
בסדנא השתתפו 20 נשים, הסדנא כללה 4 מפגשים בני שעתיים כל מפגש המשלבים, ידע, כלים, התנסויות, חשיפה לטפסים שונים ודרכים להבינם ולעשות בהם שימוש נבון.
הסדנא הועברה במודל של הנחייה משתתפת – המנחה/ מאמן הוא חלק מן הקבוצה, דבר המאפשר פתיחות ולמידה חווייתית.

בין התכנים שהועברו בסדנא:
  1. ניהול חיים פיננסים. (בניית כלי שימושי לכל משתתף, לניהול התקציב).
  2. צרכנות נבונה, סקר שוק, ניהול מו"מ.
  3. קבלת החלטות לגבי שימוש וניצול התקציב המשפחתי.
  4. דרכים לחיסכון – (ריבית, עמלות, אשראי, מבצעים, דברים שלא ידענו) דרכים למעקב אחר הוצאות והכנסות.
  5. התנסויות, ותרגילים בניהול תקציב.
מצ"ב תמונות: מבט לסדנא...
לאחר החגים מתוכנן המשך בנושאים: התמודדות עם חובות ומיצוי זכויות.

פרויקט הוראת השפה העברית לנשים ערביות בשירות האזרחי

ימים אלו הסתיים פרויקט ייחודי להקניית השפה העברית לנשים ערביות המתנדבות בשירות האזרחי.
הפרויקט הופעל בשיתוף ההתאגדות לחינוך מבוגרים ועמותת "תפוח", והופעל ב- 3 יישובים: נצרת, אבו סנאן ובאר שבע.
במסגרת התוכנית, ניתן דגש להעצמת הנשים, לחיזוק ביטחונן העצמי, ויכולתן ליצור דיאלוג בשפה העברית.
למשתתפות חולקו תעודות על השתתפותן בפרויקט.
ממשוב שהועבר ללומדות, עולה כי שביעות רצונם מהתוכנית היתה גבוהה, הן מהתכנים והן מהמורות ומהדרך בה העבירו את החומרר הנלמד.
פרויקט דל"ת פתוחה לעולי אתיופיה ברחובותבימים אלו ההתאגדות מפעילה את פרויקט "דל"ת פתוחה" - "דרך לימודים לתעסוקה", תוכנית ייחודית לעולי אתיופיה בשכונת קרית משהה ברחובות .
התוכנית פועלת בשיתוף ההתאגדות לחינוך מבוגרים והמחלקה לשירותי רווחה של עיריית רחובות ,ובמסגרת התוכנית פועלת כיתהה במתנ"ס פעמיים בשבוע אחר הצהרים .
במהלך הלימודים, ניתן דגש לחיזוק השפה, השלמת השכלה והכנה להשתלבות במעגל העבודה .
ההתאגדות מספקת ללומדים חומרי לימוד שפיתחה בעצמה, והמורה מלמדת בגישות הוראה ייחודיות ורגישות תרבות.
הפרויקט אמור להימשך עד סוף יוני 20133 .

פרויקט בשותפות תב"ת: הקניית השפה לעולי אתיופיה

פרוייקט פיילוט להקניית השפה העברית למבוגרים יוצאי אתיופיה "עברית זה מברת" – (אור)
המפעילה: ההתאגדות לחינוך מבוגרים
רקע כללי
תוכנית זו היא המשך של תוכנית "דלת פתוחה" ומילה טובה שפעלה במשך שלוש שנים ויותר. במהלך התוכנית פותחו חומרי לימוד ואתר אינטרנט, הופעלו כיתות במתכונת שונה (כיתות אינטנסיביות, עבודה בעברית וכיתות רגילות). התקיים תהליך של השתלמויות למורים נושאי תעסוקה בדגש לכלים שפותחו. כמו כן כל החומרים שהופקו מוטמעים בתוכניות הלימודים בכלל הכיתות למבוגרים המופעלים ע"י משרד החינוך.
תוכנית ההמשך תתמקד בפיתוח מודל של רצף למידה בישוב ופיתוח שיטות הוראה מותאמות ליוצאי איתיופיה שלא למדו קרוא וכתוב בשפת אמם.
התוכנית תפעל בשלב זה בשלושה שלבים (3 כיתות בכל ישוב) ותהווה פיילוט, בהמשך תינתן חשיבות מיוחדת לחיבור הלימודים לעולם התוכן של האדם המבוגר (תעסוקה, הורות וכדומה). על אף ההשקעה הרבה שהושקעה בהנחלת הלשון, רמת השליטה בעברית ובקרב יוצאי אתיופיה הינה נמוכה ואינה מאפשרת להם השתלבות בשוק התעסוקה, בקהילה ובחברה. ההשלכות לגבי הגדלת הפערים החברתיים, שוליות חברתית, פגיעה ברמת הפרט והמשפחה וכן התלות הכלכלית במדינה הינן ישירות. החשיבות והצורך לשפר את ההישגים בתחום השפה מהווים אתגר לפריצות דרך וחדשנות בטיפול בנושא.
חזון וייעוד התוכנית
השפה היא תנאי הכרחי והמפתח להשתלבות בחברה הקולטת. השליטה בשפה מאפשרת שילוב חברתי ומוביליות חברתית בכל תחומי חייו של האדם: תעסוקה, מערכות חברתיות, הורות, הכרות עם הסביבה הפיזית והחברתית. השפה והבנת הקודים התרבותיים מאפשרת מיצוי יכולתיו של הפרט וצמצום הפער בין העולה והוותיק. תוכנית זו תנסה לפתח שיטות הוראה יעילות למבוגרים יוצאי אתיופיה בהתייחס למרחב חייו של העולה כאדם בוגר כדי להביא למיצוי היכולות המקסימליות שלו.
מודל ההפעלה
- ניהול התוכנית: תפקיד המנהל ליצור את השותפויות ברמה הארצית והמקומית וחיבור המרכיבים השונים של התוכנית.
-מודולות לימוד קצרות ורלוונטיות ללומד: ההנחה היא כי מודולות קצרות עם הבטחת תעודת סיום ואפשרות להמשיך למודולות הבאות ותכנים הרלוונטים לחיי הלומדים כמו: משפחה, הורות יהיו אטרקטיביים יותר ויגרמו להתמדה גבוהה יותר.
- פיתוח שיטות הוראה – באמצעות השוואה בין שני מודלים בפיילוט ב- 3 ישובים: נתניה, פתח תקווה והקריות.
-פיתוח כלים וחומרי לימוד: בדומה לחומרים שפותחו בתוכנית דלת פתוחה, יפותחו מודולות נוספות כמו הורות וכחלק מפיתוח זה תשולב תוכנית של הורים, ילדים וספרים.
-סדנאות העשרה: אפשרות שילוב סדנאות בכיתות כמו: סדנאות העצמה, פיתוח מסוגלות תעסוקתית, קידום תעסוקתי, הורות וכד' בהתאם לאוכלוסיית הכיתה.
-השתלמויות והכשרה למורים
-הטמעת הלמידה ופיתוח הכלים בפיילוט בקרב כל המורים לחינוך מבוגרים עולים
-הערכה מעצבת
- ועדת היגוי ברמה הישובית והארצית.
אוכלוסיית היעד
עולים מבוגרים יוצאי אתיופיה מבוגרים מעוטי וחסרי שפה והשכלה.
שותפים
שותף מרכזי : משרד החינוך – האגף לחינוך מבוגרים הינו שותף מרכזי במהלך. מורי המערכת יעמדו לרשות הפיילוט.
מנהלת התוכנית: דליה בורגנה, מנהלת ומפתחת תוכניות חינוכיות, חברתיות
וקהילתיות , תוך מתן דגש לתחום הורות ,משפחה ותעסוקה ומנחת קבוצות ומאמנת מוסמכת
בתחום האישי /זוגי, הקבוצתי והארגוני.

פרויקט בשותפות עם הג'וינט: "אמהות ילדים ספרים"

העצמת אמהות יוצאות אתיופיה הרחבת התיפקוד ההורי בארץ
המפעילה: ההתאגדות לחינוך מבוגרים
רקע המיזם
אופן חינוך וגידול הילדים בתרבות של יוצאי אתיופיה שונה מזה שבישראל. בעוד שבישראל משמשים החיקוי והמודלינג כאמצעי למידה, ליד הלמידה באמצעות מלל (הסבר מפורש, מתן משמעות וכו'), בתרבות האתיופית עיקר הלמידה מתרחשת באמצעות חיקוי הילד את התנהגות המבוגר. יתרה מזאת, המבוגרים יוצאי אתיופיה לא מרבים להסביר לילדים במילים, ואפילו כמעט נמנעים מלדבר עם תינוקות וילדים צעירים משום ההנחה שהם "אינם מבינים".
ילדים בישראל נפגשים עם שפה כתובה מגיל צעיר ביותר כאשר הוריהם קוראים להם ספרים. כך מונחים יסודות מוצקים, חשובים ונחוצים להתפתחותם ולהתקדמותם במסלול האקדמי שבהמשך. לעומת זאת בתרבות של יוצאי אתיופיה הילדים גדלים ללא חשיפה לשפה הכתובה.
בחינוך הפורמלי בישראל, בכל תחומי הלימוד, השיח הדיבור והשפה הכתובה הם כלים מרכזיים ללמידה ולרכישת השכלה. ילדים שהתחנכו בתוך התרבות של יוצאי אתיופיה, לא התנסו, החל מגיל הרך, בדיבור שמכוון אליהם, ולא נחשפו לשפה הכתובה – מגיעים למסגרות החינוך הפורמלי עם פערי שפתיים גדולות בשפה הדבורה ובשפה הכתובה.
מחקרים מלמדים שאמהות מהגרות משמשות כמגשרות בין תרבויות, למשפחותיהם ולילדיהן. יש להן, לאמהות אלה, תפקיד חשוב בשמירה על התרבות ועל הזהות מארץ המוצא, ובו בעת תפקיד מרכזי בתיווך ההסתגלות לארץ הקולטת.
מטרת העל של המיזם
העצמת אמהות ממוצא אתיופי והרחבת תפקודן האימהי (בהיבט השפתי, הקוגנטיבי, והרגשי) בתהליך קבוצתי מונחה (שתים עשרה פגישות) תוך מפגש עם ספרי ילדים בשפה העברית.
אוכלוסיית היעד של המיזם
-אמהות לילדים בני 6-2 ממוצא אתיופי ( כ 18-15 אמהות בקבוצה).
-אמהות שמדברות עברית ברמה סבירה ומעלה.
-אמהות שיודעות לקרוא טקסטים בעברית ברמה מינמאלית ומעלה.
-אמהות שמוכנות להתחייב ל- 10 עד 12 מפגשים בני שעתיים כל מפגש, שיתקיימו אחת לשבוע
הקו המנחה (הקונספט) של התוכנית
התוכנית המוצעת מתכוונת להעצים את האמהות בתיפקודן האימהי תוך הכשרתן לקרוא לילדיהן ספרי ילדים בשפה העברית, וטיפוח כישוריהן לנהל ולנווט שיח עם ילדיהן. כל זאת במטרה לתת בידי האמהות כלים לספק לילדיהן תנאים בסיסיים נדרשים כדי להצליח בעולם האקדמי בישראל.
כדי שהדבר יוכל להתקיים, יש צורך לפתח את כישורי האמהות בשפה העברית הדבורה והכתובה ( כולל הפגשה עם תופעת הניקוד בשפה הכתובה), לטפח את אמונן ביכולתיהן לקרוא לילדיהן ספרים ולהגביר את רצונן להתייחס לרגשות שמעוררים הספרים.
בנוסף, בתוך תהליך קבוצתי מונחה, באמצעות עיבוד חוויות שתתארנה האמהות סביב קריאת ספרים לילדיהן, יודגשו שאלות של: בניית מוטיבציה לקריאת ילדים, פיתוח ועידוד סקרנות, בניית סמכות הורית מתוך קשר, עידוד ביטוי רגשי עצמי וכד'.
התהליך המונחה בקבוצת האמהות יתבסס על אופני הלמידה של שתי התרבויות. למידה תוך תהליכי מודלינג ולמידה באמצעות שיח מילולי. הספרים שבמיזם ייבחרו מתוך מבחר ספרות הילדים בעברית, ששכיחים בגני הילדים. הסיפורים יעוררו נושאים רגשיים בכלל, וגם נושאים ייחודיים להגירה ולהתאקלמות כמו בדידות, שייכות, זהות, התמודדות, קשיים, המשכיות, שימור, שינוי וכו.
מטרות יישומיות (אופרטיביות) של המיזם
-לזמן לאמהות מצבים של חוויה והנאה תוך מפגש עם טקסט סיפורי כתוב.
-לאפשר לאמהות להתנסות ולתרגל קריאה בקול של טקסט כתוב.
-להפגיש את האמהות עם טקסט מנוקד בשפה העברית.
-לשכלל אצל האמהות את היכולת לנהל שיחה על תכנים (שיח אורייני).
-לסייע לאמהות להאמין ביכולתן להפגיש את ילדיהן עם ספרים (קריאה ושיחה)
-לחזק אצל האמהות את ההכרה ביכולתן לתרום להתפתחות הרגשית, השפתית והקוגניטיבית של ילדיהן.
-לחשוף בפני האמהות את התרומה של המפגש עם ספר בגיל הרך להשתלבות בעולם האקדמי.

בתהליך הפיתוח מוצע להפעיל שתי קבוצות מיקוד: שניים עשר מפגשים לכל קבוצה. כל מפגש יונחה על – ידי שתי מפתחות המיזם.
בקבוצה אחת תשתתפנה אמהות (לילדים בגילאי 6-2 ) ממוצא אתיופי.
בקבוצה שנייה ישתתפו אמהות ואבות ממוצא אתיופי (לילדים בגילאי 6-2) מורים או עובדים סוציאליים.
מפתחות המיזם
עציונה יישראלי, פסיכולוגית חינוכית קלינית בכירה עם ניסיון בעבודה טיפולית עם בני נוער עולים בכלל ועם בני העדה האתיופית מאז שנות ה- 80 (מבצע משה) בפרט. במהלך עבודתה עסקה בהעצמת אמהות בשכונות מצוקה בתפקודן האימהי באמצעות עבודה קבוצתית. ובהעצמה של בני נוער ממוצא אתיופי.
יעל זהבי, לשעבר ראש צוות פיתוח חומרי לימוד בתחום החינוך הלשוני במרכז לטכנולוגיה חינוכית, עם ניסיון בפיתוח חומרי לימוד בשפה העברית כשפה שנייה לעולים חדשים ובכלל ועבור יוצאי אתיופיה בפרט, ועם ניסיון בהדרכה לעבודה עם החומרים. במשך שמונה שנים לימדה ספרות ילדים בכל המסלולים בסמינר הקיבוצים בתל אביב.
שלבים במיזם
המיזם המוצע מורכב משלושה שלבים:
שלב א- פיתוח מודל התערבות תוך הפעלתו בשתי קבוצות מיקוד (12 פגישות לכל קבוצה).
שלב ב- פיתוח קורס להכשרת מנחים תוך הפעלתו עם קבוצת מנחים (15 מפגשי לימוד).כולל כתיבה של חוברת הדרכה.
שלב ג- הדרכה שוטפת וליווי המנחים במהלך שנת עבודתם הראשונה עם קבוצת האמהות.

מנהלת התוכנית: דליה בורגנה ,מנהלת ומפתחת תוכניות חינוכיות, חברתיות
וקהילתיות , תוך מתן דגש לתחום הורות ,משפחה ותעסוקה ומנחת קבוצות ומאמנת מוסמכת
בתחום האישי /זוגי, הקבוצתי והארגוני.

סדנא לניהול תקציב וצריכה נבונה - "עצמאים בשטח"

במסגרת שיתוף פעולה בין ההתאגדות ואגף הרווחה בעיריית לוד

במסגרת שיתוף פעולה בין ההתאגדות ועיריית לוד, התקיימה סדנא לנשים ערביות בלוד, נושא תכנון וניהול תקציב המשפחה. במטרה להקנות למשתתפים ידע, כלים ודרכים לתכנון ניהול ומעקב אחר התקציב המשפחתי, בחינת אפשרויות לחיסכון, דפוסי צריכה במשפחה, וקבלת החלטות לגבי צריכה נכונה.
משפחות כיום, מתקשות לתכנן ולנהל את התקציב המשפחתי ונקלעות לקשיים כלכליים. חלק מן הבעיה ניתנת לפתרון בתכנון נכון, בצריכה נבונה וכן ברכישת ידע על דרכי התנהלות נכונות של תקציב משק הבית וניצולו בצורה יעילה. הבעיה קשה יותר בחברה הערבית עקב חסם השפה, והעדר ידע בתחום מיצוי הזכויות.
בסדנא השתתפו 20 נשים, הסדנא כללה 4 מפגשים בני שעתיים כל מפגש המשלבים, ידע, כלים, התנסויות, חשיפה לטפסים שונים ודרכים להבינם ולעשות בהם שימוש נבון.

הסדנא הועברה במודל של הנחייה משתתפת – המנחה/ מאמן הוא חלק מן הקבוצה, דבר המאפשר פתיחות ולמידה חווייתית .
בין התכנים שהועברו בסדנא:
1. ניהול חיים פיננסים. (בניית כלי שימושי לכל משתתף, לניהול התקציב).
2. צרכנות נבונה, סקר שוק, ניהול מו"מ.
3. קבלת החלטות לגבי שימוש וניצול התקציב המשפחתי.
4. דרכים לחיסכון – (ריבית, עמלות, אשראי, מבצעים, דברים שלא ידענו) דרכים למעקב אחר הוצאות והכנסות.
5. התנסויות, ותרגילים בניהול תקציב.

להלן תמונות: מבט לסדנא...

פעילות ההתאגדות בכיתות "דלת פתוחה" לעולי אתיופיה ובמגזר דוברי ערבית
 
התוכנית עוסקת בהקניית השפה, ובהכנה לעולם העבודה, תוך מתן דגש לתכנים מעולם העבודה ותוך שימוש בכלים רגישי תרבות. הלימודים נתמכים באתר אינטרנט אינטר- אקטיבי שפותח לתוכנית.

התוכנית מותאמת לרמות שונות, ויכולה לתת הדגשים לתכנים שונים- על פי צורכי אוכלוסיית היעד . הדגש ניתן לתכנים השפתיים ולטרמינולוגיה ומיומנויות מעולם העבודה.

התוכנית – מלווה במדריך למורה, ובהדרכה והנחייה של ההתאגדות.
כמו כן - הלומדים מסתייעים בחומרי לימוד שפותחו על ידי ההתאגדות ומותאמים תרבותית לקבוצות היעד השונות.

התוכנית מופעלת במודלים ובהיקפים שונים, תוך התאמה לצורכי הקבוצה.

השנה פעלו כיתות בעיקר לנשים (מפרויקט "אשת חיל"- בשיתוף עמותת "בעצמי"):
באבו- גוש , רמלה, רהט, כסייפה .
כיום פועלת כיתה בכפר ברא, ובימים הקרובים תתחיל פעילות בשגב שלום ובלקייה ,(לאוכלוסייה הבדווית בנגב).
מתוכננות כיתות נוספות: בלוד (בשיתוף העירייה).
בית צפפה, עין רפא, עין נקופא (בשיתוף הרשויות המקומיות).
כיתות לעולי אתיופיה פעלו :
בקרית ביאליק, בית שמש, ובטירת כרמל.
למסיימות- מוענקות תעודות.

הבוגרות מביעות שביעות רצון רבה מהתוכנית ומתרומתה להתקדמות שלהן. כמו כן מביעות רצון עז להמשיך. במקומות שניתן לרתום שותפים נוספים הפעילות מתרחבת, (לדוגמא באבו גוש- בסיוע המועצה המקומית).

במהלך 2015, השתתפו בתוכנית כ- 150 לומדים.
 
 
 
 
 
 


סיכום פעילות בפרויקט דל"ת פתוחה (דרך לימודים לתעסוקה)
ספטמבר 2013

הקניית השפה העברית והכנה לעולם העבודה - לעולי אתיופיה ברחובות


רקע כללי :
פרויקט דל"ת פתוחה לקידום עולי אתיופיה בשכונת קריית משה ברחובות , בתחום הקניית השפה והשתלבות בעולם העבודה, החל בפברואר 2013 , ביוזמה ובשיתוף פעולה בין המחלקה לשירותי רווחה ברחובות, ובין ההתאגדות לחינוך מבוגרים.
במסגרת הפרויקט , פעלו שתי כיתות לעולים מבוגרים בשעות אחר הצהרים, במתנ"ס בשכונת קריית משה.
הכיתות פעלו פעמיים בשבוע, בכיתות והשתתפו נשים וגברים סה"כ כ-30 תלמידים.
ההוראה התבצעה בגישות ייחודיות להקניית השפה , לעולים מבוגרים יוצאי אתיופיה ובכלים רגישי תרבות.

מאפייני הקבוצה :
הקבוצה הייתה מאד הטרוגנית , ובכיתות בהן היו רמות שונות של ידיעת השפה.
הלומדים עברו מבדק לצורך מיפוי הלומדים ומיון על פי רמת ידיעת העברית.

התכנים שנלמדו:
ללומדים ניתן ציוד לימודי ראשוני וסופקו להם חומרי לימוד על פי המלצת
המורה ובהתאם לרמתם, ועל פי תוכנית הלימודים של הוראת מבוגרים

במהלך הלימודים ניתן דגש לארבעה תחומים: האזנה, דיבור, קריאה וכתיבה
כמו כן, עידוד קריאה חופשית.
ניתנה התייחסות לסוגי טקסטים שונים, ועולמות שיח שונים ,כתיבה וקריאה פונקציונאלית, ידע עולם ואקטואליה.
העולים התקדמו בלימודים - חלקם שודרג במקומות עבודה וחלקם שולבו במסגרות לימוד אחרות בקהילה.
כמו כן קיבלו הלומדים סדנאות הכנה להשתלבות בעולם העבודה ולשדרוג במקומות העבודה , תוך מתן כלים ייחודיים בתחום זה.

הלימודים הסתיימו , וחולקו תעודות ושי ללומדים.

הלומדים הביעו שביעות רצון מהתוכנית, ומההוראה ומהגישה רגישת התרבות של המורה, והביעו רצון להמשיך. בהמשך מכתב שקראו בטקס הסיום.

הדיון לגבי המשך הפעלת התוכנית יובא בפני אנשי המקצוע המלווים את המשפחות במסגרת שירותי הרווחה בעיר ובפני מקבלי ההחלטות.

דליה בורגנה - מנהלת התוכנית
מכתב תודה מתלמידי דלת פתוחה רחובות
(תוכנית החומש, יולי 2013)

אנחנו תלמידות חרוצות, ללמוד לקרוא אנו רוצות.
בהתחלה התקשינו כי את האותיות בקושי הכרנו, לאט לאט אנו מתקדמות ועכשיו לקרוא ולכתוב אנו יודעות.
בנוסף רצינו לברך את הצוות שעמד מאחורינו בכל הקורס.
לשלומית לאלמנש, לאורית ולמנהלת הקורס דליה.
רצינו להודות על שהשקעתם ותרמתם לנו מהזמן שלכן ועל שדחפתן אותנו ועודדתן ללמוד וללכת לקורס, בזכותכן הצלחנו להגיע עד לכאן, אז תודה רבה.
ובנוסף אנו רוצים להודות לפנינה המורה שלנו שתרמה לנו מזמנה ועזרה לנו וכיוונה אותנו אז תודה רבה. מכל תלמידותייך.

פרוייקט דל"ת פתוחה
מכתב תודה

אנו תלמידי הפרויקט דל"ת פתוחה בגדרה רוצים להודות להתאגדות לחינוך מבוגרים ולחברת קונדויט שאפשרו לנו ללימוד עברית ולהשלים השכלה בשנה זו.
ההשתתפות בפרויקט תרמה לנו להתקדם במקומות העבודה להבין יותר טוב את השפה ולשפר את הקשר עם ילדינו.
אנו מאוד מקווים שהפרויקט יימשך גם בשנה הבאה.
תודה מיוחדת למורה לוסי שמיר על ההבנה הסבלנות והרגישות שלה.

בברכה,
משתתפי הפרויקט
יוני 2012