חברה לומדת

ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל
חזון ההתאגדות

רוב אזרחי ישראל חיים ומתגוררים בערים. תושבי הערים הם בני תרבויות שונות, גילאים שונים, עיסוקים מגוונים, בעלי צרכים וציפיות מרובים מהסביבה והמקום בו הם חיים. למרות זאת ובאופן מפתיע המאפיין הראשון בו אנשים מזהים עצמם כיום, בהבדל מזמנים קודמים, הוא מאפיין המקומיות. "אני ירושלמי, אני תל אביבי, אני מושבניק, אני קיבוצניק, אני מעפולה, אני מחדרה וכו".

נשאלת השאלה מה עושה מקום למקום ובעיקר מה עושה עיר לעיר ולמקום לעיצוב זהות ולהזדהות?

למעשה התשובה די פשוטה ואפילו טריוויאלית – תחושת השייכות. התחושה שהמקום הוא חלק מזהותי וזהותי היא חלק מהמקום.

כדי לחוש כך על המקום לספק את המענים הדרושים לצרכי תושביו בתחומי החיים השונים. הצורך האנושי הבסיסי, הצורך המגדל, הוא הצורך להתקיים, לצמוח, להתפתח ולהתמודד עם משימות החיים ואתגריהם.

המענה האולטימטיבי לצורך זה הוא:

לכן, זכותו הבסיסית של כל תושב ותושבת היא הזכות ללמוד
במסגרות זמינות נגישות המקיימות למידה רלוונטית, מותאמת לומד ומקצועית.
לכן,

לשם, מימוש זכותו הדמוקרטית של כל אזרח ואזרחית להתפתח ולהגשים את
יכולותיו וחלומותיו ולפיתוח החוסן, האיתנות וההון האנושי של החברה כולה ע"י
פיתוח שרשרת הלמידה:

א. קידום וטיוב ההון האנושי של העיר
ב. חיזוק המשפחות באמצעות למידה ופיתוח תרבות של למידה
ג. פיתוח קשרים ויחסים בין משפחות
ג. בניית קהילת לומדים ומשפחות לומדות
ד. גיבוש של קהילות לכלל שכונה לומדת
ה. חיבור בין שכונות לכלל עיר לומדת